Cyber Business Interruption כשהעסק נעצר גם בלי נזק פיזי

היום עסק יכול להיעצר גם כשהמשרד עומד, המלאי קיים והעובדים זמינים. בעולם של Digital Dependency, האמת התפעולית פשוטה: אם מערכות הליבה אינן זמינות, גם העסק אינו באמת זמין. ארגונים נשענים ביום־יום על מערכות דיגיטליות, פלטפורמות ענן, דואר אלקטרוני ותשלומים מקוונים כדי למכור, לשרת, לייצר, לתאם לוגיסטיקה ולתקשר עם לקוחות וספקים. לא במקרה Cyber incidents הם שוב הסיכון העסקי הגלובלי המוביל ב־2026, ולצדם נשאר גם Business Interruption כאחד מסיכוני הליבה עבור הנהלות וחברות בכל הגדלים.
להצטרפות ומידע נוסף השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שתפו את המאמר

תוכן עניינים

מנקודת מבט של הנהלה, CFO, יועץ משפטי ומנהל סיכונים, השאלה כבר איננה רק “האם תהיה פריצה”, אלא “מה יקרה להכנסות, לתזרים, להתחייבויות השירות ולמוניטין אם מערכות Mission-Critical Systems ייפלו”. ה־World Economic Forum מציין שבשנים האחרונות יותר ויותר שחקני תקיפה פועלים במובהק לשם business disruption, בעוד ש־NIST מגדיר Recover ו־Operational Resilience כחלק ישיר מניהול סיכוני הסייבר והחזרת השירותים והיכולות התפעוליות לאחר אירוע.

למה זה כבר לא רק עניין של אבטחת מידע

בפועל, אירוע סייבר חדל להיות “בעיה של ה־IT”. הוא עלול להפוך בתוך שעות לבעיה של EBITDA, של עמידה ב־SLA, של עיכוב בפרויקטים, של הפרת התחייבויות ללקוחות ושל מחלוקת חוזית עם ספקים. בנק אנגליה מגדיר important business services כשירותים שהשבתתם עלולה לפגוע בלקוחות, ביציבות הפירמה ובמערכת כולה, והדגש הרגולטורי עובר ליכולת להישאר בתוך impact tolerance גם תחת שיבוש חמור אך סביר.

המסר המרכזי לבעלי עסקים ולברוקרים

לכן, Cyber Business Interruption איננו “סעיף טכני” בפוליסת ביטוח סייבר. זהו כיסוי להמשכיות עסקית בעולם שבו ערך עסקי, הכנסות, תפעול ושירות נשענים על מערכות מידע, ענן, ספקי SaaS, שרשרת אספקה דיגיטלית וזרימת נתונים רציפה. כאשר אותם רכיבים נעצרים, גם העסק נעצר – לעיתים בלי שנגרם שום נזק פיזי לרכוש.

מהו Cyber Business Interruption

Cyber Business Interruption הוא כיסוי First-Party בפוליסת ביטוח סייבר לחברות או ביטוח סייבר לעסקים, שנועד לפצות על אובדן הכנסות בסייבר, הוצאות תפעול שוטפות והוצאות עודפות שנגרמו עקב הפרעה ממשית לפעילות העסקית לאחר אירוע סייבר או System Failure, והכול בכפוף ללשון הפוליסה, ל־schedule, ל־endorsements, לתקופת ההמתנה ולתקרות האחריות. בנוסחים שונים בשוק, business interruption loss מוגדר כהפסד הכנסה ולעיתים גם extra expense ו־forensic expenses, שנגרמים בתקופת ה־period of restoration עקב הפרעה ממשית לפעילות העסק.

כיסוי כזה לא עוסק בנזק לצד שלישי אלא במה שקורה לעסק עצמו: השרתים אינם נגישים, מערכת ה־ERP ננעלת, מערכת הסליקה קורסת, ה־CRM אינו זמין, אתר המכירות לא מתפקד, המייל מושבת, או שספק הענן שעליו נשענת הפעילות חווה Cloud Outage. במקרים כאלה נוצרת השבתה עסקית גם בלי שריפה, בלי שיטפון ובלי פגיעה פיזית במבנה.

Direct Business Interruption מול Dependent Business Interruption

הכיסוי יכול להיות ישיר – כאשר המערכות של המבוטח עצמו אינן זמינות – או עקיף, כ־Dependent Business Interruption, כאשר ההשבתה נובעת מכשל אצל צד שלישי שעליו העסק תלוי, כמו ספק SaaS, ספק IT מנוהל, ספק אירוח, פלטפורמת תשלומים או ספק ענן. Chubb מציין במפורש כי contingent או dependent business interruption מוסיף הפסדים שנגרמו עקב הפרעה במערכות של ספק טכנולוגיה חיצוני, ובנוסחי שוק אחרים מוגדר dependent business loss כהפסד הכנסה ו־extra expense שנגרמו בשל dependent security breach או dependent system failure אצל ספק קשור.

לא רק מתקפת האקר

חשוב במיוחד להבין ש־Cyber BI מודרני איננו מוגבל בהכרח רק לאירוע זדוני קלאסי. חלק מהשוק מציע הרחבות ל־system failure, ל־human or administrative error או ל־internal errors and omissions, בעוד שנוסחים אחרים מגבילים את הטריגר לאירוע זדוני מסוים, כגון מתקפת DDoS או ransomware. AIG מציין שהרחבת System Failure Cover חלה רק אם נרכשה; Lloyd’s מדגיש שקיימים הבדלים מהותיים בין פוליסות, וחלקן מציעות טריגרים מורחבים כגון system failure או administrative errors.

למה Cyber BI שונה מביטוח השבתה עסקית מסורתי

הבדל היסוד בין Business Interruption Insurance מסורתי לבין Cyber Business Interruption הוא הטריגר. הכיסוי המסורתי תחת פוליסות רכוש נבנה בדרך כלל סביב נזק פיזי מבוטח לרכוש: שריפה, סופה, נזק מים, ונדליזם וכדומה. Travelers מתאר ש־Business Income Coverage בפוליסות רכוש מתחיל כאשר נזק מכוסה מונע מהעסק לפעול, ותקופת הכיסוי נמשכת לאורך period of restoration עד שהרכוש תוקן, נבנה מחדש או הוחלף. גם IRMI מבהיר ש־direct damage הוא נזק פיזי לרכוש, וש־contingent business interruption המסורתי נוטה להיות מופעל כתוצאה מנזק פיזי לרכוש של ספקים או לקוחות מרכזיים.

לעומת זאת, Cyber BI בא לענות על מצב אחר לגמרי: העסק הושבת בגלל כשל במערכות מידע, נגישות לנתונים, פגיעה באפליקציות תפעוליות, או נפילה של ספק שירות דיגיטלי — גם כאשר אין שום נזק פיזי לבניין או למכונה. Munich Re מציג זאת באופן חד: אם מתקפת סייבר גורמת להשבתת אינטרנט, business interruption without physical damage של סוחר מקוון “לא אמורה להיות מכוסה תחת פוליסת רכוש”, ולכן נדרש טיפול ביטוחי מסוג אחר.

הטריגר שונה וגם אופן המדידה שונה

ב־BI מסורתי מוקד הדיון הוא זמני תיקון הרכוש הפיזי. ב־Cyber BI מוקד הדיון הוא שחזור, ייצוב ואימות של מערכות ונתונים: האם הגיבויים תקינים, האם הגרסאות נקיות, האם ניתן להעלות מחדש שירותים קריטיים, האם יש סביבת failover, מהו קצב החזרה של תהליכים עסקיים, והאם אובדן הנתונים מחייב Data Restoration בלבד או גם Data Recreation. NIST מדגיש שבתהליך ההתאוששות יש לוודא את שלמות הגיבויים, לשחזר מערכות ושירותים, ולאשר חזרה למצב תפעולי תקין.

מבחינת CFO ויועץ משפטי זהו סיכון הכנסות ולא רק סיכון טכנולוגי

ברגע שהמערכות מושבתות, הבעיה איננה רק טכנית. היא הופכת במהירות לשאלה של פספוס מכירות, דחיית הכנסות, הוצאות עודפות, SLA credits, תביעות אפשריות של לקוחות ותיעוד הפסד לצורך תביעה ביטוחית. Travelers מזהיר שספקי טכנולוגיה עלולים להיחשף גם לתביעות לקוחות על נזקי business loss עקב שיבושי מערכת, ו־Marsh מדגיש שסיכון סייבר מייצר במקביל השלכות First-Party ו־Third-Party.

אילו מערכות ואירועים דיגיטליים עלולים לעצור עסק

המערכות שבאמת מחזיקות את הפעילות

כמעט כל עסק מפעיל היום כמה שכבות של Mission-Critical Systems: ERP, CRM, דואר אלקטרוני, סביבת Cloud, מערכות תשלום, מערכות הזמנות (Booking Systems), פלטפורמות לוגיסטיקה, מערכות ייצור, ופלטפורמות SaaS. NIST מציין שגם מערכות ERP, MRP ו־MES הן מערכות IT מהותיות בעלות כלי התאוששות ייעודיים, וכן שבאירועי OT יש להביא בחשבון תלות של מערכות תפעוליות ביישומי IT עסקיים, כך שפגיעה ברשת ה־IT עלולה להביא לניתוק או השבתה של סביבת ה־OT והייצור. במקביל, Marsh מתאר מציאות עסקית שבה מערכות דיגיטליות, תשלומים מקוונים, מיילים, booking systems ורשומות עסקיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה התפעולית.

Digital Dependency ושרשרת האספקה הדיגיטלית

התלות איננה רק פנימית. NIST מגדיר את Cybersecurity Supply Chain Risk Management כתהליך שיטתי לניהול חשיפה לסיכוני סייבר לאורך שרשרת האספקה, ומדגיש כי האקו־סיסטם כולל גם business partners ו־data and digital service providers. נוסף על כך, NIST ממליץ לכלול ספקים קריטיים בתוך תכנון ה־contingency, ה־incident response וה־disaster recovery. Lloyd’s מזהיר כי ריכוזיות של שירותי ענן יוצרת גם סיכון מערכתי: השבתה ממושכת של ספק ענן מוביל עלולה לייצר נזק סימולטני ללקוחות ולתלויים בו.

איך אירועים שונים הופכים להשבתה עסקית

Ransomware הוא הדוגמה הקלאסית, אך לא היחידה. CISA מזכיר שאירועי כופרה ממשיכים להשבית ארגונים, לסגור מחוזות חינוך, לנטרל תקשורת חירום ולכפות עיכובים על בתי חולים; Chubb מציג תרחישים שבהם חדירת ransomware גרמה לשיבוש תפעולי של יותר משישה חודשים ולשילוב של Data and System Recovery, Business Interruption, הוצאות תגובה ו־cyber extortion.

גם DDoS יכול לייצר System Outage מהיר מאוד: CISA מגדיר DDoS כמצב שבו תוקפים מציפים שרת ציבורי בבקשות עד שהוא הופך לאיטי או לא זמין, ו־Coalition מציין מפורשות תרחיש שבו מתקפת denial of service משביתה אתר וגורמת לאובדן הכנסה ול־extra expenses. Lloyd’s מוסיף שבכיסוי רגיל, ללא הרחבות מותאמות, הטריגר עשוי להישאר מוגבל יותר לאקטים זדוניים, בעוד שפוליסות אחרות כבר מכירות גם ב־system failure ו־administrative errors.

ולבסוף, לא כל השבתה היא “פריצה”. כשל ספק, עדכון שגוי, טעות אנוש או מתקפת supply chain עלולים להשבית אלפי ארגונים במקביל. ביולי 2024 עדכון פגום של CrowdStrike השפיע על 8.5 מיליון מכשירי Windows ברחבי העולם, ומיקרוסופט הדגישה שההשלכות הכלכליות והחברתיות הרחבות נבעו מהעובדה שהמערכות שנפגעו שירתו שירותים קריטיים רבים. CrowdStrike עצמה קבעה בניתוח השורש כי mismatch טכני בעדכון הוביל לקריסות מערכת. זהו בדיוק סוג האירוע שממחיש מדוע Cyber BI רלוונטי גם כאשר אין נזק פיזי ואין אפילו בהכרח “האקר” בצד השני של האירוע.

טבלת חשיפה, השפעה עסקית וחיתום

הטבלה שלהלן היא מסגרת חיתומית מעשית, המבוססת על שאלוני שוק, דפוסי כיסוי ונוסחי פוליסה נפוצים. היא אינה מחליפה קריאה של נוסח הפוליסה, התוספות ותנאי החיתום בפועל.

מערכת שנפגעה השפעה עסקית סוג נזק כיסוי ביטוחי אפשרי שאלת חיתום רלוונטית
ERP עצירת חיוב, רכש, הנהלת חשבונות וסגירת חודש אובדן הכנסות, עיכוב פרויקטים, עבודה ידנית Cyber Business Interruption, Data Restoration, Increased Cost of Working מהו ה־RTO? האם יש סביבת failover או עבודה ידנית חלופית?
CRM פגיעה במכירות, שירות לקוחות וחידושי חוזים אובדן הכנסות, פגיעה בשימור לקוחות, reputational damage Cyber BI, Data Recreation, Extra Expense האם ניתן לפעול זמנית בלי CRM? מהן התחייבויות השירות ללקוחות?
Email שיבוש תקשורת מול לקוחות, ספקים ועובדים עיכובים תפעוליים, שעות נוספות, סיכון חוזי Cyber BI, Increased Cost of Working האם קיימת חלופת תקשורת? האם MFA ו־sandboxing מופעלים?
Cloud Infrastructure נפילה רוחבית של כמה אפליקציות בבת אחת אובדן הכנסות, extra expense, תלות צד שלישי Dependent Business Interruption, Cloud Service Provider extension האם העסק תלוי בספק יחיד, אזור יחיד או ארכיטקטורה ללא יתירות?
Payment Systems אי יכולת לסלוק ולחייב לקוחות אובדן מכירות מיידי, נטישת לקוחות Cyber BI, Dependent BI, כיסויי PCI לפי הצורך מהי תלות הסליקה? האם יש אמצעי תשלום חלופי?
Booking Systems עצירת הזמנות, ביטולים ואי־עמידה בזמינות אובדן הכנסות, פגיעה במוניטין Cyber BI, Extra Expense האם קיימת הזמנה ידנית? כמה זמן אפשר לפעול ללא המערכת?
Logistics Platforms עיכוב משלוחים, קיבולת נמוכה ושיבוש שרשרת אספקה הוצאות עודפות, קנסות, אובדן הכנסות Cyber BI, Increased Cost of Working, Dependent BI האם קיימים ספקי לוגיסטיקה חלופיים או תהליך fallback?
Manufacturing Systems עצירת קווי ייצור ותכנון אובדן רווח גולמי, שעות נוספות, שיבוש אספקה Cyber BI, System Failure cover, Data Recovery מה הקשר בין OT ל־IT? מהי סבילות ההשבתה?
SaaS Platform הפסקת שירות ללקוחות מנויים אובדן הכנסות, churn, סיכון תביעות לקוחות Cyber BI, Dependent BI, E&O לצד Cyber אילו התחייבויות uptime קיימות? האם יש recourse מול ספקי משנה?

אילו נזקים כלכליים נוצרים ומה באמת מכוסה

מפת הנזק הכספי לאחר אירוע Cyber BI

כאשר מתרחש אירוע השבתת מערכות מחשוב, הנזק הכלכלי כמעט אף פעם אינו מסתכם ב”כמה שעות של חוסר זמינות”. בדרך כלל נוצרים במקביל כמה רבדים של הפסד: אובדן הכנסות בסייבר, הוצאות עודפות כדי להמשיך לעבוד, שעות נוספות, התקשרות עם ספקים חלופיים, עלויות שחזור מידע, עלויות יצירה מחדש של מידע שלא ניתן לשחזר, עיכוב בהשלמת פרויקטים, ולעיתים גם פגיעה במוניטין ובאמון הלקוחות. חלק מהפוליסות מגדירות business interruption loss כהפסד הכנסה בתוספת extra expense או forensic expenses, ואחרות מוסיפות כיסויי data recovery או digital data recovery כרכיב נפרד.

חשוב להבחין גם בין First-Party לבין Third-Party. Cyber BI מטפל בנזק הישיר לעסק המבוטח עצמו; הוא איננו מחליף כיסוי אחריות מקצועית, כיסוי privacy and network security liability או E&O כלפי לקוחות שניזוקו מההשבתה. במציאות, אירוע אחד יכול לייצר בו־זמנית גם אובדן רווח פנימי וגם תביעות או דרישות מצד לקוחות, רגולטורים או בעלי חוזה.

ההבדל בין System Damage, Data Restoration, Data Recreation, Business Interruption ו־Increased Cost of Working

System Damage מתאר את הפגיעה במערכת עצמה או בנכסים הדיגיטליים: תוכנה, חומרה, קבצים או רכיבים בלתי תפקודיים. בחלק מהשוק זה מופיע כ־digital asset damage או hardware replacement, ובחלק אחר ככיסוי נפרד לנזקי נתונים ומערכות. זה לא אותו דבר כמו אובדן הכנסות; זהו רכיב “הנזק לנכס הדיגיטלי” עצמו.

Data Restoration הוא שחזור הנתונים ממקורות קיימים – בדרך כלל מגיבויים, duplicates או assets שנשמרו בצורה אמינה. AIG מתאר כיסוי לעלויות restore electronic data from duplicates, ו־NIST מדגיש שבתהליך ההתאוששות חייבים לוודא את שלמות הגיבויים ואת נכונות נכסי השחזור לפני השימוש בהם.

Data Recreation הוא שלב יקר בהרבה: אם לא ניתן לשחזר נתונים קיימים, יש צורך לאסוף אותם מחדש, להרכיבם מחדש, להזינם ידנית או ל־recollect them from source records. AIG מדבר על עלויות “research, gather, and assemble electronic data”, ו־Marsh משתמש במונחים “recreate, restore, or recollect”. זהו הבדל קריטי ללקוח, משום ששחזור מגיבוי וסידור מחדש של נתונים אבודים הם שני עולמות כלכליים שונים.

Business Interruption הוא רכיב אובדן ההכנסה וההוצאות השוטפות שנמשכות בזמן שהעסק אינו יכול לפעול בהיקפו הרגיל. בנוסחי שוק הוא קשור ל־period of restoration ולרוב מחייב actual interruption של הפעילות העסקית.

Increased Cost of Working או Extra Expense הוא ההיפך מהפסד פסיבי: זהו כסף שהעסק מוציא באופן אקטיבי כדי לשמור על פעילות, להפחית את ירידת ההכנסות ולקצר את משך ההשבתה. AIG מגדיר זאת כהוצאות, לרבות overtime של עובדים, מעבר להוצאות התפעול הרגילות, כדי להמשיך את העסקים הרגילים ולצמצם אובדן הכנסה. Travelers מסביר ש־Extra Expense כולל הוצאות סבירות והכרחיות שנועדו להקטין את הזמן שבו העסק אינו מסוגל לפעול.

מה לא נכון להניח אוטומטית

לא נכון להניח שכל פגיעה במוניטין, כל עיכוב בפרויקט, כל קנס חוזי או כל אובדן לקוח מכוסים אוטומטית תחת Cyber Business Interruption. חלק מהנוסחים מוציאים loss of market, consequential loss, dependent business loss שאינו נרכש, או הוצאות משפטיות שאינן חלק מהכיסוי הספציפי. גם data recovery costs ו־business interruption loss עשויים להיות מסווגים כרכיבים נפרדים עם תנאים ומגבלות שונים.

מה חשוב לבדוק בפוליסת סייבר

Waiting Period, Period of Restoration ו־Sublimits

שלושת המונחים החשובים ביותר בבדיקת סעיף Cyber BI הם Waiting Period, Period of Restoration ו־Sublimits. Waiting Period הוא פרק הזמן הראשוני שבו אין כיסוי, או שבו הכיסוי מתחיל רק לאחר חלוף מספר שעות מוגדר; Coalition מדגיש שכיסוי business interruption כפוף לתקופת המתנה ייעודית, ו־Lloyd’s מציין שבשוק נראים לא פעם פרקי המתנה של שמונה עד שתים־עשרה שעות. Period of Restoration הוא החלון שבו ההפסד נמדד, ובפוליסות סייבר הוא קשור לרוב להשבת השירותים, הנתונים והיכולות התפעוליות – לא בהכרח לשיפוץ קירות או החלפת מכונות. Sublimits הם תקרות משנה, ולעיתים דווקא רכיבי cloud outage, dependent BI או data recreation כפופים לתקרות נמוכות יותר מהגבול הראשי.

עבור לקוח עסקי, זהו הבדל קריטי. אם ה־Waiting Period הוא 12 שעות, אבל רוב האירועים שלו קצרים מ־12 שעות, ייתכן שנרכש כיסוי שלא באמת פוגש את פרופיל הסיכון. אם ה־Sublimit על Dependent Business Interruption נמוך, אבל כל המכירות תלויות בענן או בפלטפורמת תשלום חיצונית, נוצר פער ביטוחי מהותי. Lloyd’s מדגיש שחלק מהפוליסות אף מחריגות dependent BI לחלוטין, אחרות קובעות sublimit, ואחרות בלבד מציעות full limit.

Dependent BI, System Failure, Cloud Service Provider, Data Recreation ו־Claims Preparation Costs

ברמת בדיקת הנוסח, ברוקר חייב לוודא במפורש אם הכיסוי כולל Dependent Business Interruption, אם קיימת הרחבה ל־System Failure, כיצד מוגדר Cloud Service Provider, האם קיימת תגובה ל־human or administrative error, האם Data Recreation מכוסה במלואה או רק Data Restoration, והאם יש כיסוי ל־Claims Preparation Costs או Loss Preparation Costs. AIG מתאר כיסוי ל־Loss Preparation Costs עבור שירותי forensic accounting לצורך ביסוס והוכחת ה־network loss או ה־network interruption costs; Beazley קובע שהפוליסה יכולה לכסות הוצאות סבירות של צד שלישי להכנת proof of loss ל־data recovery, business interruption ו־dependent business loss.

בהיבט מעשי, הכיסוי ל־Claims Preparation Costs חשוב יותר ממה שנהוג לחשוב. תביעת אובדן הכנסות בסייבר היא בדרך כלל אירוע חשבונאי־פורנזי מורכב: צריך למדוד baseline, להפריד בין אובדן אמיתי לבין ירידה עסקית רגילה, לשייך הוצאות, ולתעד את תקופת ההתאוששות. כאשר אין כיסוי כזה, פעמים רבות הארגון נדרש לממן בעצמו את עבודת ההוכחה מול המבטח.

זווית משפטית וענפים חשופים

הזווית המשפטית והחוזית

מבחינה משפטית, אירוע Cyber BI יושב על צומת בין דיני חוזים, אחריות מקצועית, פרטיות, רגולציה וניהול סיכונים תאגידי. אם עסק מתחייב ל־SLA מול לקוחותיו – זמינות, זמני תגובה, זמני התאוששות, שלמות נתונים או שירות רציף – System Outage עלול להפוך מהר מאוד לויכוח חוזי, להענקת credits, לזכות ביטול, או אפילו לתביעת נזקים. הרגולטורים הולכים בכיוון דומה: DORA, החל מינואר 2025 עבור גופים פיננסיים באירופה, מחייב ICT risk management, ניהול סיכון צדדים שלישיים ו־key contractual provisions; NIS2 מחייב אמצעי ניהול סיכונים הכוללים incident handling, business continuity, backup management, disaster recovery, crisis management ו־supply chain security.

גם רגולטורים פיננסיים בבריטניה דורשים מהפירמות לזהות important business services, לקבוע impact tolerances, ולבצע scenario testing תחת severe but plausible disruption. המשמעות הפרקטית היא שכבר לא מספיק לשאול “האם יש firewall”, אלא צריך לשאול “כמה זמן אפשר להיות בלי המערכת הזאת לפני שנגרם נזק בלתי נסבל ללקוחות או לפעילות”.

חוזי ענן, SLA ומגבלות אחריות של ספקי IT

במישור החוזי מול ספקים, אחת הטעויות הנפוצות היא להניח ש־SLA של ספק ענן או ספק IT יממן את אובדן ההכנסות בפועל. בפועל, הדוגמאות של AWS ו־Azure מלמדות אחרת: AWS קובע ב־SLA של EC2 ש־service credits הם ה־sole and exclusive remedy בגין unavailability, וב־Customer Agreement הוא מוציא מאחריות loss of profits, revenues, goodwill ו־unavailability of services ומגביל את האחריות המצטברת לסכומים ששולמו ב־12 החודשים שקדמו לאירוע; Azure קובע שהתרופה היחידה להפרת SLA היא זו שמופיעה ב־SLA, ובהסכם המנוי מגביל אחריות לנזקים ישירים בלבד עד לגובה הסכומים ששולמו, תוך החרגה מפורשת של lost revenue, lost profits, business interruption ו־loss of business information. במילים אחרות, וכהסקה חוזית מתבקשת, ברוב המקרים הסכם הספק אינו תחליף ל־Cyber Business Interruption אלא לכל היותר שכבת פיצוי מצומצמת בהרבה.

מהצד השני, אם אתם ספק טכנולוגיה, SaaS או שירות דיגיטלי, גם הלקוחות שלכם יכולים לטעון לנזק עסקי כתוצאה מהשבתת השירות. Travelers מציין במפורש ש־software upgrades שגורמים לשיבושי מערכת בלתי צפויים עלולים לגרום lost business ללקוחות ולתביעות בגין נזקים. לכן, ללקוחות רבים נדרשים במקביל גם Cyber BI וגם שכבות אחריות כגון E&O או Network Security Liability.

ענפים חשופים במיוחד

ענפי SaaS ו־technology הם חשופים מטבעם משום שהמוצר עצמו הוא השירות הדיגיטלי. Marsh מציין כי אצל חברות טכנולוגיה מערכות, טכנולוגיה ונתונים הם רכיבים יסודיים של הפעילות, וכי יש לבצע cyber risk assessment מתוך הבנה כיצד הטכנולוגיה תומכת ב־core operations. הסיכון מתאים גם למודלים מבוססי subscription, שבהם downtime פוגע ישירות בהכנסה החוזרת.

ענפי Fintech ושירותים פיננסיים חשופים במיוחד כי הם נשענים על זמינות דיגיטלית רציפה, ספקי ICT חיצוניים ורגולציה מחמירה. DORA נבנתה בדיוק על ההבנה שהמערכת הפיננסית תלויה בטכנולוגיה ובספקי טכנולוגיה, וששיבושי ICT עלולים להקרין על חברות אחרות, ענפים אחרים ואף על הכלכלה כולה.

eCommerce, קמעונאות ומלונאות תלויים במערכות סליקה, הזמנות, אתרי מסחר, inventory, personalization ותהליכי fulfilment. Marsh מדגיש ש־omni-channel retail, online channels ו־contactless payment systems הפכו לחלק מהותי מהסביבה הקמעונאית; Chubb מציג תרחיש של hotelier שנפגע מפריצה לרשת; ו־Coalition נותן דוגמה ישירה להשבתת ספק SaaS או אתר בעקבות תקיפת DDoS.

קליניקות, מרפאות ומוסדות בריאות חשופים לא רק משום שיש בהם מידע רגיש, אלא משום שהשבתה פוגעת גם בשירות עצמו. Marsh מגדיר business interruptions ודלף מידע כלקוחות איום מרכזי בתחום הבריאות. לוגיסטיקה, ייצור ו־OT חשופים משום שאירוע IT עלול לגרור ניתוק או shutdown של פעילות תפעולית, כפי ש־NIST מציין. שירותים מקצועיים כמו משרדי עורכי דין, ראיית חשבון, ייעוץ וסוכנויות פרסום חשופים משום שהמוצר שלהם תלוי בגישה למידע, לקבצים, לדוא"ל, לפלטפורמות עבודה וליכולת לעמוד בדדליינים של לקוחות. Chubb מציג תרחישים בענפי logistics, law firms, manufacturing ו־assisted living שממחישים בדיוק את הפגיעה העסקית הזו.

לסיכום, השורה התחתונה ברורה: Cyber BI הוא לא סעיף טכני, אלא כיסוי להמשכיות עסקית. בעולם של ענן, ספקי SaaS, שרשרת אספקה דיגיטלית, מערכות תשלום, OT ונתונים, העסק יכול להיעצר גם בלי נזק פיזי לרכוש.

לכן, דיון מקצועי ב־ביטוח סייבר חייב לכלול לא רק פרטיות וכופרה, אלא גם את היכולת של הארגון לשרוד Business Interruption, לממן Data Restoration ו־Data Recreation, לשאת ב־Increased Cost of Working, ולהמשיך לפעול בתוך מגבלות רגולטוריות וחוזיות. הכיסוי הנכון נקבע רק לאחר בדיקה ספציפית של הטריגרים, ההרחבות, תקופות ההמתנה, תתי־הגבול והתלות בצדדים שלישיים.

שאלות שברוקר צריך לשאול לקוח כדי להבין חשיפת Cyber BI

השאלות הטובות ביותר אינן טכנולוגיות מדי – הן עסקיות. שאלוני חיתום עדכניים של Chubb ושירותי quantification של Marsh ממחישים שהמפתח הוא להבין תלות, סבילות השבתה, גיבויים, חלופות וספקים קריטיים.

אילו מערכות הן mission-critical לעסק, ומה השפעת downtime של כל אחת מהן?

זו שאלת החיתום הבסיסית ביותר, והיא מופיעה ישירות בשאלון Chubb לצד בקשת RTO לכל מערכת קריטית.

מהו Recovery Time Objective האמיתי לכל מערכת, ולא מה שכתוב במדיניות?

פער בין RTO מוצהר לבין RTO תפעולי בפועל הוא בסיס קלאסי לחסר ביטוחי ולתמחור שגוי.

האם קיימים BCP, DRP ו־IRP, והאם הם נבדקים באופן קבוע?

שאלון החיתום של Chubb שואל במפורש אם קיימים Business Continuity Plan, Disaster Recovery Plan ו־Incident Response Plan, ואם הם tested regularly.

איך נראים הגיבויים של הנתונים ושל המערכות הקריטיות?

חייבים לבדוק תדירות גיבוי, recoverability, integrity, immutability, WORM, air-gap ו־MFA על הגישה לגיבויים.

האם יש failover, סביבה חלופית או alternative provider למערכות קריטיות?

זו אחת השאלות המשפיעות ביותר על severity של Cyber BI. שאלון Chubb בודק automatic failover, manual failover, offline alternative environment ו־alternative provider.

עד כמה ההכנסות תלויות בספקי צד שלישי – ענן, סליקה, SaaS, MSP או לוגיסטיקה?

NIST ו־Lloyd’s מדגישים כי צדדים שלישיים דיגיטליים הם חלק אינטגרלי משרשרת האספקה וכי ענן עלול להיות single point of failure.

האם קיימים SLA והתחייבויות חוזיות כלפי לקוחות שעלולות להיפגע בזמן outage?

זו שאלה שמחברת בין First-Party loss לבין חשיפה חוזית ו־E&O.

האם הפוליסה כוללת system failure ו־dependent business interruption, או רק malicious acts?

זו שאלה מהותית משום שהשוק איננו אחיד בנקודה הזו.

האם הלקוח ויתר בחוזים על זכות חזרה כלפי ספקים במקרה service disruption?

שאלון Chubb שואל זאת במפורש, כי recourse חלש מול ספקים מגדיל את החשיבות של הביטוח עצמו.

האם הארגון מסוגל להוכיח הפסד BI מבחינה חשבונאית ונתונית?

Marsh בונה שירותים ייעודיים ל־Cyber BI Quantification, ו־AIG/Beazley מתייחסים ל־loss preparation costs / proof of loss – סימן לכך שהוכחת ההפסד היא מרכיב מרכזי בניהול התביעה.

שאלות נפוצות

האם ביטוח השבתה עסקית רגיל מכסה מתקפת כופרה?

בדרך כלל, לא באופן שניתן להניח מראש. פוליסות BI מסורתיות נבנו סביב נזק פיזי לרכוש, בעוד ש־ransomware יוצר פעמים רבות השבתה בלי נזק פיזי. לכן, דווקא ביטוח סייבר עם סעיף Cyber Business Interruption הוא המסלול הרלוונטי יותר, בכפוף לנוסח הפוליסה.

האם כל Cloud Outage מכוסה?

לא. חלק מהפוליסות כוללות Dependent Business Interruption או הרחבת Cloud Service Provider, אחרות מגבילות, מסבלימות או אפילו מחריגות cloud/provider outages.

האם כל השבתת מערכות מחשוב מפעילה כיסוי?

לא. הכיסוי תלוי בטריגר שנרכש, במשך ההשבתה, ב־Waiting Period, בהגדרה של interruption ובשאלה אם מדובר ב־security breach, system failure, human error או אירוע אצל ספק תלוי.

מהו Waiting Period?

זהו פרק הזמן הראשוני שאינו מכוסה או שעליו לא משולמת תגמול, ורק לאחריו מתחילה תגובת ה־BI. בשוק הסייבר הוא נמדד לרוב בשעות ולא בימים.

מהו Period of Restoration?

זהו חלון הזמן שבו נמדד ההפסד עד להחזרת המערכות, הנתונים או היכולת התפעולית למצב שמאפשר חזרה סבירה לפעילות. בפוליסות רכוש הוא קשור לתיקון רכוש פיזי; בפוליסות סייבר הוא קשור לשחזור מערכות ושירותים.

מה ההבדל בין Data Restoration ל־Data Recreation?

Data Restoration הוא שחזור נתונים מגיבויים או duplicate data; Data Recreation הוא בנייה מחדש של נתונים שלא ניתן לשחזר, באמצעות איסוף, הרכבה או הזנה מחודשת. ההבדל הזה משפיע ישירות על גודל הנזק ועל adequacy של הכיסוי.

האם שעות נוספות, עבודה ידנית וספקים חלופיים נכנסים לכיסוי?

לעיתים כן, במסגרת Extra Expense או Increased Cost of Working, אם ההוצאה נועדה להמשיך את הפעילות או להקטין את הפסד ההכנסה, ואם לשון הפוליסה מאפשרת זאת.

האם SLA של ספק ענן מספיק במקום ביטוח?

בדרך כלל לא. AWS ו־Azure מגבילים את התרופות ל־service credits או לנזקים ישירים מוגבלים, ומחריגים במפורש lost profits, lost revenue ו־business interruption. לכן, מבחינה עסקית, SLA לבדו אינו מחליף Cyber BI.

האם עסקים שאינם “חברות טכנולוגיה” צריכים Cyber BI?

בהחלט כן. קמעונאות, מלונאות, בריאות, לוגיסטיקה, ייצור, שירותים מקצועיים וסוכנויות פרסום תלויים כולם במערכות דיגיטליות, תשלומים, הזמנות, רשומות, פלטפורמות לקוח ונתונים. שיבוש דיגיטלי פוגע בהם תפעולית גם אם אינם מפתחים תוכנה בעצמם.

למה ברוקר צריך לעסוק בזה כבר בשלב החיתום?

מפני שהשאלה איננה רק “כמה פרמיה”, אלא האם הכיסוי תואם את פרופיל התלות הדיגיטלית, ה־RTO, הספקים הקריטיים, איכות הגיבויים, חלופות התפעול והחשיפה החוזית של הלקוח. בלי מיפוי כזה, אפשר לקנות פוליסה שלא פוגשת את ההפסד האמיתי.

להצטרפות ומידע נוסף השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
סוגי ביטוחים נוספים
מה עושים כשהלקוח מחליט לתבוע
ניהול סיכונים משפטיים והגנה עסקית

ניהול סיכונים משפטיים הוא מוקד חשוב באסטרטגיית העסק. בשנים האחרונות עסקים רבים חשופים לאיומי תביעה גבוהים ולסיכונים רגולטוריים מתגברים. הפרות חוזים, תביעות עובדים, רגולציה סביבתית או ענייני פרטיות עלולות להביא לקנסות כבדים ולהוצאות משפטיות משמעותיות. מניעת הסיכונים כוללת מנגנונים כמו ניסוח חוזים תקינים, ליווי משפטי שוטף והטמעת נהלי ציות. קיומה של פוליסת ביטוח מתאימה, כגון ביטוח הוצאות משפטיות או ביטוח מנהלים (D&O), יכול לספק הגנה כלכלית במקרה של תביעה בלתי צפויה. בסופו של דבר, שילוב של ניהול פנימי מחמיר עם כלי ביטוח יוצר יציבות עסקית ומאפשר לעסקים לשרוד גם אירועים חריגים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
הגנה מתוחכמת וגמישה לחברת ההייטק שלך

חברות הייטק פועלות בסביבה דינמית של שינויים תדירים: מוצרים מתפתחים, שווקים משתנים, ולקוחות דורשים בטחון גבוה. כדי לשמור על צמיחה בטוחה, יש לבנות תוכנית ביטוח מודולרית שמתאימה למודל העסקי ולסיכונים השונים. מטרתנו היא למפות את סיכוני ההייטק, להרכיב חבילת ביטוח ליבה ולוודא התאמה תמידית לשינויים טכנולוגיים וחוזיים. כך מבטיחים שהעסק מוגן גם מול דרישות מאסיביות כמו לקוח Fortune-500 ורגולציות חדשות.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
איזו תוכנית ביטוח היא הטובה ביותר להבטחת עמידה בתקנות הרגולציה המקומיות והבינלאומיות לטיפול רפואי?

הענף הרפואי הוא אחד התחומים המפוקחים ביותר בעולם. בתי חולים, מרפאות, חברות פארמה, סטארטאפים של טכנולוגיה רפואית (MedTech) וספקי שירותי בריאות נדרשים לעמוד בשלל תקנות – הן מקומיות בכל מדינה שבה הם פועלים, והן סטנדרטים בינלאומיים. רגולציה בתחום הטיפול הרפואי יכולה לכלול דרישות לביטוח אחריות מקצועית רפואית (Medical Malpractice) עבור צוותים רפואיים, ביטוח לניסויים קליניים לפי תקנות הלסינקי ומשרדי בריאות מקומיים, עמידה בחוקי פרטיות מידע רפואי (כגון HIPAA בארה"ב או תקנות GDPR באירופה), ועוד.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
האם תוכלו להמליץ על ספק ביטוח בינלאומי המבטיח עמידה בחוקי המקום עבור לקוחות עסקיים?

חברות עסקיות הפעילות במספר מדינות ניצבות בפני אתגר ביטוחי ייחודי: בכל מדינה קיימים חוקים ותקנות משלה לגבי ביטוחים שחברות חייבות לרכוש, אופן הנפקת הפוליסות, מיסוי פרמיות ביטוח, הגבלות על ביטוח בחו"ל (מה שידוע כ"Admitted" מול "Non-Admitted") ועוד. שאלה נפוצה בקרב מנהלים היא: האם יש ספק ביטוח בינלאומי שיכול להבטיח שהכיסוי הביטוחי של העסק עומד תמיד בכל חוקי המקום?

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
האם תוכלו להמליץ על חברת ביטוח עם טכנולוגיה חדשנית לעדכון אוטומטי של פוליסות?

עולם הביטוח העסקי עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה דיגיטלית. חברות ביטוח רבות מאמצות טכנולוגיות חדשות כדי לשפר את השירות, להפוך תהליכים לאוטומטיים ולהתאים את הפוליסות למציאות הדינאמית של העסקים. אחת השאלות שעלתה מחברות היא: האם יש חברת ביטוח עם טכנולוגיה חדשנית שמאפשרת עדכון אוטומטי של פוליסות? במילים אחרות, מבטחת שמסוגלת להתאים באופן שוטף את תנאי הכיסוי והפוליסה בהתאם לשינויים בעסק – בצורה דיגיטלית, ללא צורך בכל פעם בבירוקרטיה ידנית.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
איזה ספק ביטוח ידוע בשירות האמין שלו לתוכניות העתקת משרדים?

מעבר משרד – בין אם מדובר בהעתקת משרדי חברת הייטק בין ערים בארץ ובין אם בהעברת מטה החברה למדינה אחרת – הוא פרויקט מורכב ורגיש. במהלך מעבר כזה, החברה נדרשת להתמודד עם שלל אתגרים: פירוק והרכבה של ציוד טכני, שינוע מסמכים ושרתים, העברת חומרה יקרה, ובמקביל ניסיון לצמצם את השבתת הפעילות העסקית למינימום. בתוך כל הלחץ הזה, הביטוח מהווה רשת ביטחון חיונית: הוא אמור לכסות נזקים שעלולים להתרחש לציוד ולתכולה בעת ההובלה, וגם לתת מענה במקרה של עיכובים משמעותיים או תקלות בלתי צפויות. לכן, הבחירה בספק ביטוח עם שירות אמין ואיכותי היא קריטית להצלחת תוכנית ההעתקה.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
פתחתי חברת ייעוץ, איזה ביטוח עסק יכסה אחריות מקצועית?

הקמת חברת ייעוץ חדשה היא צעד מלא בהזדמנויות, אך גם מלווה באחריות וסיכונים מקצועיים. כאשר אתם מספקים ייעוץ מקצועי ללקוחות – בין אם בתחומי הניהול, הטכנולוגיה, הפיננסים או כל תחום אחר – תמיד קיימת אפשרות לטעות או המלצה שלא תניב את התוצאות הרצויות. לקוח הסבור שהייעוץ שקיבל הסב לו נזק כספי משמעותי עלול להגיש תביעה נגד חברת הייעוץ בטענת רשלנות מקצועית.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
איזו חברת ביטוח בינלאומית היא הטובה ביותר לעמידה בחוקי הרפואה המקומיים עבור עובדי חברות?

אחד האתגרים המרכזיים עבור חברות גלובליות הוא להבטיח שלעובדיהן יש כיסוי בריאותי התואם את חוקי הבריאות המקומיים בכל מדינה שבה הם פועלים. בכל מדינה קיימות תקנות וחוקים שונים בתחום ביטוח הבריאות: לעיתים מעסיק חייב לספק ביטוח בריאות פרטי, במקרים אחרים ישנם כיסויים מינימליים נדרשים, ובחלק מהמדינות החוק מחייב שהביטוח יונפק על ידי חברה מקומית (Admitted Insurance). לכן, כאשר מנהלי חברות שואלים "איזו חברת ביטוח בינלאומית היא הטובה ביותר לעמידה בחוקי הרפואה המקומיים עבור עובדי חברות?", למעשה הם מחפשים פתרון ביטוחי גלובלי שמספק שקט נפשי – שהעובדים מכוסים כחוק בכל מקום.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר לסטארט אפים
איך ביטוח יכול לשפר את תהליך גיוס ההון לסטארטאפ?

יזמי סטארטאפ יודעים שבמסע לגיוס הון, עליהם לשכנע משקיעים לא רק בפוטנציאל המוצר או הטכנולוגיה, אלא גם ביכולת של החברה לנהל סיכונים ולהבטיח יציבות. משקיעים, במיוחד קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים, מבצעים בדיקת נאותות (Due Diligence) מקיפה לפני שישקיעו בחברה. חלק מהבדיקות הללו מתמקד בסיכונים עסקיים: מה עלול להשתבש והאם החברה ערוכה להתמודד עם תרחישים קשים. כאן נכנס עולם הביטוח לתמונה. בפוסט זה נסביר כיצד ביטוחים שונים – מביטוח דירקטורים ונושאי משרה (D&O) ועד ביטוח סייבר – יכולים למעשה לתרום להצלחת תהליך הגיוס של חברת סטארטאפ, על ידי צמצום חששות המשקיעים והצגת החברה כבוגרת ואחראית.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר
מה עושים במקרה של מתקפת סייבר? מדריך ראשוני להתמודדות

מתקפת סייבר עלולה להתרחש ללא אזהרה מוקדמת, ולהכות גם בארגונים עם מערכי אבטחה טובים. זה יכול להתחיל עם מייל תמים למראה, לינק זדוני או פרצת אבטחה לא ידועה – ותוך רגע העסק משותק, נתונים מוצפנים או נגנבים, והלחץ בשיאו. דווקא ברגעים הקריטיים הללו, חשוב לפעול בקור רוח ולפי תוכנית מסודרת. במדריך הבא נפרט צעדים ראשוניים שכל עסק צריך לנקוט בהם מיד לאחר גילוי מתקפת סייבר. בנוסף, נדגיש את התפקיד החשוב של ביטוח סייבר בהתאוששות מהאירוע ובהגנה פיננסית על החברה.

לקריאה נוספת >>
מה עושים כשהלקוח מחליט לתבוע
מה עושים כאשר לקוח מחליט לתבוע?

לקבל מכתב תביעה מלקוח זו סיטואציה שאף בעל עסק או בעל מקצוע לא מעוניין להתמודד איתה. ובכל זאת, גם בארגונים המעניקים שירות מצוין, קורה שלקוחות חשים נפגעים ופונים להליך משפטי. תביעה מצד לקוח יכולה לנבוע מטעות מקצועית, איחור בפרויקט, הפרת חוזה נטענת, או אפילו אי הבנה. ברגע כזה, התגובה המיידית שלכם כבעלי החברה קריטית. במדריך זה נסביר צעד אחר צעד מה עושים כאשר לקוח מחליט לתבוע, וכיצד ביטוח אחריות מקצועית מתאים יכול להפוך מצבים כאלה להרבה פחות מאיימים על עתיד העסק.

לקריאה נוספת >>
החשיבות של גיבויים בענן
החשיבות של גיבויים בענן – האם הביטוח שלכם מכסה אתכם?

בעידן שבו יותר ויותר מידע עסקי מאוחסן בענן, גיבויים בענן הפכו לחלק חיוני מההתנהלות היומיומית של חברות. ארגונים נסמכים על שירותי ענן כדי לשמור מידע בצורה נגישה ובטוחה, אך האם עצם קיומם של גיבויים מבטיח הגנה מלאה? שאלה חשובה לא פחות היא: במקרה שהמידע בענן נפגע או אובד – האם פוליסת הביטוח שלכם מכסה את הנזק? במאמר זה נבחן את החשיבות של גיבויים בענן, נבין האם ואיך ביטוח סייבר מתייחס אליהם, ונציג אסטרטגיות לשמירה מיטבית על המידע הדיגיטלי של העסק.

לקריאה נוספת >>
חוק הגנת הפרטיות
תיקון 13 אבטחת מידע – תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א‑1981, אושר בכנסת באוגוסט 2024 ופורסם ברשומות. הוא עתיד להיכנס תוקף ב‑14 באוגוסט 2025 והוא הרפורמה המקיפה הראשונה מאז חקיקת החוק לפני ארבעה עשורים. פרסומי הרשות להגנת הפרטיות מדגישים כי מדובר בתיקון משמעותי שנועד להתאים את הדין הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים ובהם תקנות ה‑GDPR האירופאיות. בתמצית: החל מיום 14.8.2025 חלות החובות והזכויות החדשות של בעלי מאגרי מידע, מחזיקים ויחידים, אך ברשות הודיעו על מדיניות "אי‑אכיפה זמנית" ביחס לחובת מינוי ממונה הגנת פרטיות עד 31 באוקטובר 2025 – ארכה שמאפשרת השלמת הליכי מינוי אך אינה דוחה את שאר החובות.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר
GDPR ורגולציית הפרטיות – מה שכל מנכ"ל חייב לדעת

הקנסות בגין הפרות תקנות ה-GDPR באירופה מגיעים לסכומים עצומים: תאגידים גדולים נקנסו בעשרות מיליוני אירו – לעיתים מעל 50 מיליון – בגין שימוש לא תקין במידע אישי, היעדר הסכמה או אי-שמירה על פרטיות המשתמשים. גם עסקים קטנים ובינוניים אינם פטורים מהשלכות – בשנים האחרונות נרשמו קנסות של עשרות אלפי אירו על חברות עם מספר עובדים בודד, שפעלו מול לקוחות באיחוד האירופי ולא עמדו בדרישות התקנות. כל עסק שפועל בזירה הבינלאומית נדרש להפנים: חוסר מודעות או רשלנות בפרטיות עלולים לעלות ביוקר – ולא משנה גודל החברה.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר נגד התקפות AI
שטחים אפורים – כשכשלי AI אינם מכוסים בביטוח

מערכות אוטונומיות ואלגוריתמים חכמים נכנסים לתפקידים שבעבר נשמרו לבני אדם – מהגהת כלי רכב ועד אישור הלוואות. אבל מה קורה כאשר בינה מלאכותית עושה טעות יקרה? עסקים רבים מגלים "שטחים אפורים" שבהם כשלי AI נופלים בין הכיסאות של הכיסויים הביטוחיים המסורתיים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
מהפכה באחריות דירקטורים בעת חדלות פירעון

בחודש ספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, אשר חולל שינוי דרמטי בדיני התאגידים בישראל. אחד החידושים המרכזיים בחוק החדש הוא הטלת אחריות אישית, מסוג אחריות נזיקית, על דירקטורים ועל מנכ״לים של חברה שנקלעה לחדלות פירעון. החוק קובע לראשונה כי אם נושא משרה בכיר ידע או שהיה עליו לדעת שהחברה נמצאת במצב של חדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, ניתן יהיה לחייבו באופן אישי בנזקים שנגרמו לנושי החברה עקב מחדלו.

לקריאה נוספת >>
ביטוח לתעשיות פיננסיות
ניהול סיכונים גלובלי בענפי ההייטק והשירותים – מגמות חדשות בעולם הביטוח

בעולם העסקי המודרני, ביטוח הפך לכלי אסטרטגי מרכזי בניהול סיכונים ובהגנה על ארגונים מפני תרחישים בלתי צפויים. חברות בענפי ההייטק והשירותים מתמודדות עם חשיפה גלובלית מוגברת – מפני איומי סייבר חובקי עולם, דרך תביעות משפטיות מורכבות, ועד שינויים רגולטוריים בסביבת ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי).

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
תיקון 13, מידע רפואי וביטוח: כך נערכים גופי בריאות ופארמה לעידן החדש של פרטיות

תחום הבריאות מעבד את המידע האישי הרגיש ביותר: נתונים רפואיים, גנטיים, תרופתיים, פסיכולוגיים ולעיתים אף מידע ביומטרי. מאז כניסתו של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, הדרישות החוקיות מהגופים שמנהלים מידע כזה – הפכו למחמירות ומחייבות מתמיד.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
טיל פגע במשרד – מה עושים? מדריך לחברות ותאגידים – מבצע עָם כְּלָבִיא

המתיחות הביטחונית מביאה איתה שאלות רבות מצד לקוחות עסקיים – ובעיקר חברות הייטק עם משרדים במרכז הארץ – בנוגע לנזק אפשרי כתוצאה מפגיעת טיל. במדריך זה נסקור את עיקרי הדברים שחשוב לדעת: מה מכסה המדינה, מתי פונים למס רכוש, ומה תפקידה של חברת הביטוח.

לקריאה נוספת >>
למדא ביטוח
מה ההבדל בין פוליסה על בסיס אירוע לפוליסה על בסיס תביעה?

כאשר רוכשים ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח דירקטורים ונושאי משרה (D&O), ביטוח סייבר או ביטוח אחריות מקצועית לספקי שירותים – חשוב להבין את ההבדל בין שני סוגי פוליסות עיקריים: פוליסה על בסיס אירוע (Occurrence) לעומת פוליסה על בסיס תביעה (Claims Made).
הבחירה בין שני הסוגים משפיעה על תחולת הכיסוי הביטוחי, על ניהול הסיכונים של העסק לאורך זמן, ועל האפשרות להפעיל את הפוליסה גם לאחר סיום ההתקשרות עם חברת הביטוח.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים
ביטוח דירקטורים בעידן תיקון 13 – מה ההנהלה חייבת לדעת ולעשות

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שייכנס לתוקפו באוגוסט 2025, לא משאיר מקום לספק: בעידן של רגולציה מתקדמת בתחום המידע, גם הנהלת הארגון נמצאת תחת אחריות ישירה. לא מדובר רק בהחלטות של אנשי טכנולוגיה או משפט, אלא בהחלטות ניהוליות שיכולות לקבוע האם הארגון יעמוד בדרישות החוק או ייחשף לקנסות ותביעות.

לקריאה נוספת >>
ביטוח עסקים
המדריך לרכישת ביטוח עסק

רכישת ביטוח עסק לחברה היא לא עוד צ'ק ל"שורה תקציבית" – זו החלטה אסטרטגית שיכולה להשפיע על רציפות עסקית, עמידה חוזית, ניהול סיכונים ומוניטין. במיוחד בחברות שפועלות בזירה הגלובלית, עם לקוחות אסטרטגיים או מוצרים רגישים – חשוב להבין מה נדרש, מה כדאי, ומה עלול לעלות ביוקר אם מתפספס.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר
ביטוח סייבר לעסקים קטנים ובינוניים – המדריך המלא

בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, עסקים קטנים ובינוניים הופכים ליעד מועדף על האקרים ותוקפי סייבר. בעוד שארגונים גדולים יכולים להשקיע סכומים גבוהים בהגנת סייבר מתקדמת, עסקים קטנים ובינוניים לרוב מוגבלים במשאבים, ולכן עליהם למצוא פתרונות חכמים ויעילים לניהול סיכוני הסייבר שלהם. ביטוח סייבר הוא הפתרון המושלם שמשלים את ההגנות הטכנולוגיות ומספק שכבת ביטחון נוספת לעסק שלכם.

לקריאה נוספת >>
תרחישים העלולים להוביל לתביעת דיבה – וכיצד ביטוח אחריות מקצועית מסייע בהתמודדות
חמש תרחישים העלולים להוביל לתביעת דיבה – וכיצד ביטוח אחריות מקצועית מסייע בהתמודדות

בעידן הדיגיטלי, שבו המידע זורם במהירות והתקשורת הפכה לנגישה לכל, תביעות דיבה (תביעות לשון הרע) הפכו לנפוצות יותר. אנשי מקצוע ועסקים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם טענות לפגיעה במוניטין או בשמו הטוב של אדם או גוף. במאמר זה נבחן חמישה תרחישים נפוצים העלולים להוביל לתביעת דיבה, נדון בדוגמאות אמיתיות הממחישות את הצורך בביטוח אחריות מקצועית, ונראה כיצד ביטוח זה מספק הגנה חיונית.

לקריאה נוספת >>
ביטוח חברות אמריקאיות
ACORD: המדריך המלא לאישור ביטוח בארה"ב

ACORD (Association for Cooperative Operations Research and Development) הוא ארגון ללא מטרות רווח המפתח סטנדרטים וטפסים לתעשיית הביטוח בארצות הברית. אחד הטפסים המרכזיים של ACORD הוא תעודת ביטוח (Certificate of Insurance – COI), המשמשת כאישור לכיסוי ביטוחי עבור צדדים שלישיים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח חברות אמריקאיות
ביטוח חברות אמריקאיות

חברות ישראליות רבות מנהלות פעילות עסקית ענפה בארצות הברית, ולהפך – חברות אמריקאיות רבות מקיימות פעילות בישראל. למרות היתרונות הגדולים של פעילות בינלאומית, חברות אלו מתמודדות עם אתגרים ייחודיים בתחום הביטוח. מאמר זה נועד להציג את הקשיים המרכזיים בביטוח חוצה גבולות, להסביר כיצד ניתן לפתור אותם, ולפרט על היתרונות של עבודה עם ברוקר גלובלי בעל גישה ישירה לשווקים המקומיים ולשווקי הביטוח בארה"ב ובאירופה.

לקריאה נוספת >>
למדא ביטוח
ביטוח לעסקים – מונחים שכדאי להכיר

בעולם העסקי, ביטוח הוא כלי קריטי לניהול סיכונים והגנה על נכסים. עם זאת, המונחים השונים עשויים להיות מורכבים להבנה. אינדקס זה נועד להסביר את המונחים המרכזיים בתחום הביטוח, במטרה לסייע לעסקים להבין טוב יותר את הפוליסות שהם רוכשים ואת הכיסויים הזמינים להם.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק
8 ביטוחי הייטק שכל אחד צריך להכיר

ככל שחברות הייטק מתפתחות וצומחות, כך גוברים גם הסיכונים המורכבים שעומדים בפניהן. התמודדות עם סיכונים אלה מחייבת מעטפת ביטוחית מותאמת אישית, שתבטיח הגנה מלאה והמשכיות עסקית במקרה הצורך. המדריך שלנו מציג 8 ביטוחים חיוניים שכל חברת הייטק וסטארטאפ צריכים להכיר ולשקול

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר נגד התקפות AI
Generative AI: הכלי שמשנה את חוקי המשחק – ממנוע חדשנות לכלי נשק דיגיטלי

בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) החלה את דרכה ככלי טכנולוגי פורץ דרך המסוגל ליצור תוכן חדש כמו תמונות, טקסטים, מוזיקה ואפילו תוכנות. כבר בשנות ה-60, חוקרים חלוציים חקרו אלגוריתמים שיכולים להפיק יצירות מוזיקליות ואמנות דיגיטלית, ובכך הניחו את היסודות לתחום שנראה היום כעתידני.

לקריאה נוספת >>
אישור קיום ביטוח
אישור קיום ביטוחים: כל מה שצריך לדעת – המדריך המלא

אישור קיום ביטוח הוא מסמך ייחודי לניהול סיכונים בישראל, המהווה הוכחה לקיומן של פוליסות ביטוח התואמות לדרישות מזמין השירות או הפרויקט. הנוסח המעודכן של אישור קיום הביטוח, שפורסם בפברואר 2023 על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כולל שינויים מהותיים המשפיעים על מבנה האישורים, סוגי הכיסויים, וקודי השירות הנדרשים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר
מה ביטוח סייבר מכסה?

התקפות סייבר הפכו בשנים האחרונות לאחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על עסקים בכל העולם. הביטוח הקיברנטי התפתח כדי לתת מענה מקיף לסיכוני סייבר מגוונים, לרבות מתקפות כופרה, גניבת נתונים ותקיפות פישינג, הפוגעות בארגונים ומובילות להפסדים כלכליים, פגיעה במוניטין ואובדן נתונים קריטיים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח לניסויים קליניים בהם משולבת בינה מלאכותית (AI)
ביטוח לניסויים קליניים בהם משולבת בינה מלאכותית (AI)

השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתעשיית הניסויים הקליניים הוא מגמה מתפתחת שמביאה עמה יתרונות רבים, אך גם סיכונים חדשים הדורשים התייחסות ביטוחית מיוחדת. השילוב של AI בניסויים קליניים משפיע על תכנון הניסויים, ניהול הנתונים וזיהוי המשתתפים, אך יחד עם זאת מעלה שאלות מורכבות בתחום ניהול הסיכונים והביטוח. במאמר זה נבחן כיצד הביטוח מתפתח כדי להתמודד עם האתגרים החדשים שנובעים משימוש ב-AI בניסויים קליניים, ונבחן את הסיכונים הייחודיים שהטכנולוגיה הזו מציבה.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר Cyber
ביטוח סייבר 2024

בשנת 2024, ביטוח סייבר הפך לכלי חיוני להגנה על עסקים וארגונים מפני האיומים ההולכים וגוברים בעולם הדיגיטלי. עם התלות הגוברת בטכנולוגיה והעלייה במתקפות סייבר, יש צורך הולך וגדל בפתרונות ביטוחיים שמגנים מפני הפסדים כספיים, נזק תדמיתי, ושיבושים בפעילות העסקית. דוח זה נועד להציג תמונה מקיפה ועדכנית של השוק, המגמות המרכזיות והאיומים בתחום ביטוח הסייבר, ולספק המלצות לארגונים ואנשים פרטיים המבקשים להגן על עצמם בעולם הדיגיטלי.

לקריאה נוספת >>
ביטוח מטא-וורס
ביטוח מטא-וורס

המטא-וורס, יקום וירטואלי שבו עולמות דיגיטליים ופיזיים מתכנסים, משנה את האופן שבו אנו מתקשרים ומנהלים עסקים. ככל שיותר אנשים וארגונים מאמצים את המטא-וורס, חיוני לטפל בסיכונים הייחודיים הקשורים לסביבה וירטואלית דינמית זו. במאמר זה, אנו מתעמקים בנוף הביטוחי של המטא-וורס ומדגישים את החשיבות של פתרונות ביטוח בניהול סיכונים, הגנה על נכסים וטיפוח אמון בתחומים וירטואליים.

לקריאה נוספת >>
ביטוח לסטארטאפים
המדריך לביטוח לסטארטאפיסט המתחיל

זהו זה נגמר! סבב הגיוס הראשון נגמר, הכסף בדרך לחשבון! סיימת לכתוב את התוכנית העסקית ואת ה-Pitch Deck וכל שאר הדברים. את או אתה ממש עוצמים עיניים ומדמיינים את עצמכם הולכים ברחובות ניו יורק עם משקפי VR בדרך לבניין הנאסד"ק להנפקה הגדולה ופתאום אתם מתעוררים למייל: "אל תשכחו לעשות ביטוח D&O לפי גבול אחריות של 2,000,000 $. ואז אתם מבינים שצריך לעשות ביטוח לסטארטאפ שלכם.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הייטק מילון מושגים
ביטוח עסקים – מילון מושגים

אחריות כללית (General Liability): כיסוי עבור תביעות נזקי גוף או רכוש הנגרמות על ידי פעילות העסק. אחריות מוצר (Product Liability): ביטוח המכסה נזקים הנגרמים על ידי מוצרים שנמכרו או יוצרו על ידי העסק.

לקריאה נוספת >>
הערכת הסיכון של חברות טכנולוגיה
חתמים רובוטיים מעצבים מחדש את הערכת הסיכון של חברות טכנולוגיה

בעולם הביטוח, אנחנו עדים למהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את אופן ההערכה והניהול של סיכונים בחברות טכנולוגיה. חתמים רובוטיים, המונעים על ידי טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, תופסים את מרכז הבמה ומשנים את פני התחום.

לקריאה נוספת >>
ביטוח הסייבר לארגונים המשלבים Chat GPT?
ביטוח הסייבר לארגונים המשלבים Chat GPT?

בשנים האחרונות, העולם הדיגיטלי עובר שינוי פרדיגמה. מאתרי אינטרנט פשוטים, עסקים אימצו פלטפורמות אינטראקטיביות יותר, כאשר מערכות ה-AI הן החידוש המרכזי. אנו בחברת למדא ביטוח, ברוקר ביטוח סייבר בינלאומי מוביל, ראינו מגמה ברורה: עלייה במספר החברות המשלבות את Chat GPT במערכות התפעוליות שלהן.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר לסטארט אפים
ביטוח סייבר לסטארט אפים

באקו-סיסטם של הסטארט-אפים שמתפתח במהירות, יש דחיפה מתמדת לחדשנות, מהירות והגדלה. כשהטכנולוגיה הופכת לכוח המניע מאחורי רוב הסטארט-אפים, היא תמיד מביאה להזדמנויות ואתגרים באותה מידה. בין האתגרים הללו, איום הפשע, הן הפיזי והן הדיגיטלי, בולט. ובדיוק בגלל זה אי אפשר להמעיט בחשיבותו של ביטוח פשע.

לקריאה נוספת >>
סיכוני סייבר
שוק הביטוח העולמי – חידושים ואבולציות

בנוף ההולך ומתפתח של שוק הביטוח העולמי, צצות מגמות שלא רק משקפות את תגובת התעשייה לתנאים הכלכליים הנוכחיים אלא גם את אימוץ החדשנות ועמידה בשינויים הרגולטוריים. מאמר זה מספק סקירה כללית של מגמות אלה, עם זרקור על אזורים שחווים צמיחה מהירה, התפתחויות רגולטוריות בולטות והיצע מוצרים פורצי דרך.

לקריאה נוספת >>
ביטוח, חד קרן וזירפיקור
ביטוח חדי קרן וזירפיקורן: הצומת של חברות הביטוח בתוך הבועה

בעולם הדינמי של סטארט-אפים טכנולוגיים, "חדי קרן" – סטארט-אפים בבעלות פרטית בשווי של למעלה ממיליארד דולר, הם זה מכבר הסמלים של שיא החדשנות ושיבוש השוק. עם זאת, זן חדש, המכונה "זירפיקורן", צמח, המסמל את אותם חדי קרן שהשיגו את הערכות השווי הגבוהות שלהם בעידן של ריבית קרובה לאפס, בעיקר בין ינואר 2020 למרץ 2022.

לקריאה נוספת >>
ביטוח דירקטורים ובכירים
ביטוח דירקטורים ובכירים בלב הניהול התאגידי

במשחק השחמט המורכב, הגנת המלך היא המטרה העיקרית שסביבה כל האסטרטגיות מסתובבות. עקרון יסוד זה של המשחק משקף את מהותה של הנהלת חברות, שבה ההגנה על דירקטורים ובכירים בחברה מפני אחריות אישית היא קריטית לבריאות ולאסטרטגיה של הארגון.

לקריאה נוספת >>
איך להימנע מהונאות BEC
ביטוח סייבר – איך להימנע מהונאות BEC

הונאות של Business Email Compromise) BEC), שבהן התוקפים מתחזים לאנשי קשר מהימנים כדי לבקש עסקאות הונאה או מידע רגיש, הפכו לאיום משמעותי על תעשיית העסקים העולמית. הונאות אלו הובילו ליותר מ-51 מיליארד דולר בהפסדים בעשור האחרון.

לקריאה נוספת >>
ביטוח סייבר
ביטוח סייבר בחזית ההגנה האסטרטגית

בתחום השחמט, הלוח הוא ממלכה שנמצאת תחת איום מתמיד, כאשר כל חלק ממלא תפקיד קריטי בהגנה על הטריטוריה שלו. משחק האסטרטגיה העתיק הזה משקף את שדה הקרב המודרני של סייבר, שבו ארגונים מפעילים מערך הגנות לשמירה על ממלכתם הדיגיטלית.

לקריאה נוספת >>
קלסר עם כיתוב ״פיצויים״
פיצוי המגיע לעסקים בעקבות מבצע שומר חומות

במבצע שומר החומות נגרמו נזקים לעסקים רבים ברחבי הארץ, הן נזקים ישירים לרכוש והן אובדן הכנסות. כמו כן, במסגרת המבצע, נוכחנו לראות שמעגל הנפגעים הוא רחב בהרבה, ממה שהיינו רגילים ממבצעים קודמים. זאת, לאור הרחבת הכמות וטווח הפגיעות, וגם לאור הנזקים הרבים שנגרמו כתוצאה מהמהומות בערים המעורבות. במאמר זה נסקור את האפשרויות העומדות לבעלי עסקים לקבלת פיצוי, בגין הנזקים השונים, שנובעים כתוצאה מהמבצע, הן על ידי המדינה ועל ידי פוליסות הביטוח.

לקריאה נוספת >>
משחק כדורגל
מה קורה אם לברקוביץ' יש ביטוח סייבר?

השבוע דווח שחשבון האינסטגרם של כדורגלן העבר האגדי, אייל ברקוביץ', נפרץ ונחסם. עוד דווח, שהפורצים ביקשו מברקוביץ' תשלום כופר של $2,000 שישולמו באמצעות ביטקוין, על מנת לשחרר את החשבון שאותם סרב ברקוביץ' לשלם. בכך, ברקוביץ' הצטרף לרשימה מכובדת של סלברטאים בינלאומיים כמו רוברט דואני ג'וניור וסלינה גומז שחשבון האינסטגרם שלהם נפרץ.

לקריאה נוספת >>
שעון על רקע כחול
מהו ביטוח RUN OFF

ביטוח ראן אוף קשור בקשר ישיר לביטוחים שנערכו על בסיס תביעה (Claims Made). ביטוחים אלה מאופיינים בכך שהטריגר שלהם הוא לא מועד התרחשות האירוע (Occurrence Basis) (נפוץ כאשר הכיסוי העיקרי שבהן הוא נזק גוף רכוש בהן ברור מתי התרחש האירוע המפעיל את הפוליסה), אלא מועד הגשת התביעה לראשונה כנגד המבוטח. לאור העובדה שיש צורך שתהיה למבוטח פוליסה רלוונטית בתוקף בעת הגשת התביעה ישנו צורך לשמור את הביטוח באופן רציף ולדאוג לחדש את הביטוח מדי שנה.

לקריאה נוספת >>
דילוג לתוכן