סוגי מתקפות נפוצות
- Ransomware: תוכנה שמצפינה את הקבצים ודורשת תשלום (לעיתים במטבע קריפטוגרפי) לשחרורם.
- Phishing & Spear Phishing: התחזות לגורם אמין במטרה לגרום לעובד למסור סיסמאות, לפתוח קובץ זדוני או לבצע פעולה עסקית מסוכנת.
- Zero-Day Exploits: ניצול של פרצות אבטחה שטרם תוקנו במערכות.
- Credential Stuffing: שימוש בסיסמאות שדלפו ממקורות אחרים כדי לחדור לחשבונות הארגון.
ההשלכות לארגון
השלכות של מתקפת סייבר עלולות להיות משמעותיות: פגיעה בפעילות השוטפת, אובדן נתונים עסקיים, אובדן אמון לקוחות, אחריות משפטית כלפי צדדים שלישיים, ולעיתים אף קנסות רגולטוריים – בעיקר כאשר יש פגיעה בפרטיות מידע (כגון GDPR באירופה, או חוק הגנת הפרטיות בישראל).
ניהול אירוע סייבר – השלבים הקריטיים
במקרה של מתקפה, נדרש הפעלה מיידית של צוות ניהול אירוע (Incident Response Team) הכולל לרוב:
- CISO / DPO / יועץ אבטחת מידע – לניהול האסטרטגי והאבטחתי.
- צוות פורנזי דיגיטלי – לאיתור מקור התקיפה והיקף החדירה.
- ליווי משפטי – להערכת חשיפות משפטיות, רגולטוריות ודיווח לרשויות.
- יועץ תקשורת / PR – לניהול התגובה הציבורית ולשמירה על המוניטין.
במענה לאתגרים אלה, התפתח תחום ביטוח הסייבר. מדובר בביטוח שמטרתו להעניק מענה לנזקים ישירים (כגון שיקום מערכות, אובדן הכנסות) ולנזקים עקיפים (למשל תביעות של לקוחות או שותפים עסקיים). הביטוח כולל לרוב גם סיוע בהתמודדות עם האירוע עצמו – החל מחקירה דיגיטלית ועד לניהול תקשורתי.
הבנה של אופי האיומים, יחד עם בחינה של כיסוי ביטוחי רלוונטי, מהווים חלק בלתי נפרד מניהול סיכונים אחראי בעידן הדיגיטלי.